כולם בבית, לא פשוט. חלק מאיתנו עובדים מהבית, חלק יוצאים לעבודה ומשאירות את הילדים לבד.
הנוער קם בצהרים ומשאיר את האף מחובר למסך. הילדים הקטנים יותר זקוקים להשגחה ולפעילות, ותשומת לב. ממש לא קל.
הרשת מליאה עצות וטיפים, רעיונות להפעלות, ללימוד יכולות חדשות, עבור הילדים ועבורנו. זה נהדר.
אני רוצה להזמין אתכם לבחון את השוויון המגדרי בבית. לבחון את עצמנו, ואת המרחב, את הקשר שלנו עם הילדות והילדים ואת הקשרים ביניהם. זו הזדמנות להעלות מודעות לגבי עצמנו כהורים. האם אנחנו ממגדרים, או מאפשרים? האם אנחנו מעבירים מסר של שוויון מגדרי, או שלכל מגדר בבית, תחומי האחריות שלו?
השאלה, למה בכלל צריך את זה, היא שאלה שנדונה רבות בקבוצת הפייסבוק הורים במודעות מגדרית ואפשר למצוא כאן בבלוג פוסטים שכתבתי שמתיחסים להשפעה של מיגדור על ההתפתחות של הילדות והילדים שלנו. למשל בנושא הצעצועים.
אם החלטתם להמשיך לקרוא, סימן שאתם ואתן מבינות את החשיבות שבניטרול השפעות המגדור, ומתן אפשרות לבנות ולבנים שלנו לגדול לחברה מאפשרת, בה יוכלו להיות מי שהם באמת, והבית הוא המקום הראשון לבדוק, לארגן ולהתאים.
הכנתי כאן רשימה של רעיונות לסדר מגדרי בבית. הזדמנות לבחון איפה אנחנו בעניין הזה.
חלוקת הנטל
חלוקת הנטל – בין ההורים לבין עצמם, בין הילדים לבין עצמם, בין ההורים לילדים. הסגר הוא הזדמנות מצויינת להראות, לדבר ולשתף את הילדים בנושא.
האם הילדות והילדים רואים בעיניהם ממש את הנטל? לא פעם שמעתי ילדים מסבירים שאמא שלהם לא עושה כלום כי היא לא עובדת מחוץ לבית. האם הילדים מודעים ומכירים את הנטל הביתי? כביסה, בישול, רשימת הקניות והרכישה בפועל, החולצה הלבנה לטקס, ארוחת עשר, פיזור ואיסוף מהגן, בית הספר, חוגים, ארגון ימי ההולדת, נקיון, הדחת כלים, ריקון הפח, סידור החדרים, שטיפה ושאיבה ועוד ועוד ועוד. הטיפול בבית הוא לעיתים שקוף לילדים. שתפו אותם. מגיל שנתיים הם כבר יכולים לשחק בטאטוא הבית, בארגון הסירים, בהכנסת בגדים למכונת הכביסה. ככל שיעלו בגיל, תרומתם לבית יכולה להיות משמעותית מאוד, ומתוך העשיה, של הבנים והבנות, הם ירכשו כישורי חיים וילמדו לעזור לעצמם ולהיות שותפים מלאים בבית שיהיה שלהם כשיגדלו.
האם הילדות והילדים רואים את חלוקת הנטל בין בני הזוג? חשוב שהם יראו, אם אבא מבשל ואמא מכבסת, אבא קונה ואמא מסדרת במקום, אבא שוטף את הריצפה ואמא מטפלת בכביסה. (או שתי אמהות, שני אבות וכל קומבינציה אחרת). זוגיות היא שותפות. וכדי שהם ידעו בעתיד לבקש וליישם זוגיות שוויונית ומאפשרת, הדרך הטובה ביותר ללמוד זאת, היא מהבית.
ארון הבגדים
- הארון של הילדות – האם יש להן בגדים שנוח לזוז ולהתלכלך איתם? מה כתוב על החולצות? האם הגזרות צמודות או רפויות (בכל גיל), האם הורוד שולט או יש עוד צבעים? סדר בארון הוא הזדמנות לדבר עם הילדות על ההבדל בין בגד נוח לפעילות, לבין שמלה חגיגית לאירוע מיוחד. הסגר משאיר את רובנו בפיג'מה או בגדים נוחים במיוחד. נוכל להפנות תשומת לב לכמה נוח להסתובב, לזוז ולשחק בבגדים כאלו שמתאימים יותר לפעילות גופנית.
2. הארון של הבנים – שווה לבחון את מידת גיוון הצבעים שבו. הארונות של הבנים שלנו נוטים להיות בגווני אפור, כחול, ירוק, שחור. קצת צבע, לא יזיק. מזמינים בגדים? חפשו בגדים בצבעים נוספים. הזמינו את הילד לבחור את הצבעים שהוא אוהב. כשמזמינים באינטרנט זה הרבה יותר קל.
הצעצועים בבית
האם הבנים והבנות אצלכם בבית משחקים יחד, או שלכל אחד הצעצועים שלו ושלה? הסגר הוא הזדמנות מעולה להתנסות בצעצועים שבדרך כלל הם לא נוגעים בהם. דמויות הלגו המפוארות שעל המדף בחדר של הבן? אולי אפשר להוריד אותם, לפרק ולתת לאחות להתנסות ולהרכיב בעצמה. בית הבובות והמטבח? הזדמנות להזמין את האח למשחק. הרשת מליאה ברעיונות ליצירה מותאמת גיל, עם דברים שיש בכל בית. תושיבו את הבן ואת הבת לצייר יחד, להדביק ליצור.
לרקוד והרבה
גם ככה הם כמעט ולא זזים. הבנים שלנו צמאים להזדמנויות לגיטימיות לרקוד. עשר דקות של מוזיקה קיצבית, אולי בשילוב וידאו שמלמד תנועות (לא חייבות אבל אפשר תיק תוק), ריקוד חופשי, הנאה מהמוזיקה. הריקוד מפתח את המח ומביא שמחה והוא גם הזדמנות לחשוף את הילדים למוזיקה שלנו, שאהבנו פעם. שתפו בו את הבנים ואת הבנות. ריקוד ביחד מגבש ומאפשר תנועה במרחב.
התנסויות חדשות
שיעורי זום מיוחדים. אימוני כדורגל לילדות (הפועל תל אביב), שיעורי תכנות מקוונים, המון אפשרויות ללמוד ולהתפתח מאחורי המסך. בלי להיות מובכת, בלי לחשוש. חפשו אותם. יש המון כאלה מסביב.
ספרים, סרטים ועוד.
בקבוצת הפייסבוק הורים במודעות מגדרית תחת #המלצות_במודעות_מגדרית יש מגוון רעיונות. ודאו שגם הבנים וגם הבנות שומעים את הסיפורים. הספריות העירוניות מציעות, בימים אלו, השאלה דיגיטלית מגוונת, ובאפליקציות הספרים הדיגיטלים, יש מגוון של ספרי ילדים מאוירים ומקסימים.
זו גם הזדמנות לראות סרטים ביחד. אין דבר כזה סרט בנות וסרט בנים. יש סרטים שמענינים אותי וכאלו שלא. ואיך אדע מה מענין אותי? אנסה. הסגר הוא הזדמנות להתנסות ביחד, לחוות ביחד.
חשיבה ביקורתית.
גם אצלכם רואים מסכים באופן אינסופי? אצלי, כל הזמן. אחת לכמה זמן אני בודקת מה רואות. כשצופים בטלויזיה, במידה ואני פנויה, אשב איתם ואתווך כל הזמן. השבוע סיימתי לראות עם ביתי את הסידרה 'אן עם הצמות' בנטפליקס. סדרה נהדרת לנערות בגיל 11 עד 120 ומצאתי את עצמי מסבירה כל הזמן. איך היה פעם, איך היום, מה השתנה, מה נשאר אותו הדבר. מצד שני, גם כשצופים יחד באח הגדול (תודה לאל שתכף נגמר), או במופעי סטנדאפ מאדיר מילר ועד ליטל שוורץ, גם שם אני מתווכת. על מי לועגים, איך עושים את זה.
זמן הסגר מאפשר זמן לשיחות משפחתיות. הארוחות המשפחתיות המצומצמות הן הזדמנות נהדרת לשוחח, להעלות שאלות וסוגיות מחוויות היומיום, מבעיות העולם, נושאים שבחדשות, מסרטים שראינו וספרים שקראנו. אפשר בהחלט לדבר בהם על מגדר, באופן מותאם גיל כמובן. מי חולה יותר בקורונה, מי נפגע יותר כלכלית, מי מפרשן בטלויזיה ומהווה מקור הסמכות, מי נציגי הממשלה שמנהלים את ענין הקורונה ובכלל ועוד.
תקופה לא פשוטה, אבל העיקר שנישאר בריאים ונעבור אותה בשלום ובשפיות הורית ראויה.
חג פסח שמח!
מעניין? רוצים מידע נוסף?
תשאירו מייל באתר, תעשו לייק לעמוד בפיסבוק דפנה פייזר – במודעות מגדרית ותצטרפו לקבוצת הפייסבוק ולקהילה משתפת ומקדמת הורים במודעות מגדרית
קרדיט לאייקון Icons made by <a href="https://www.flaticon.com/authors/freepik" title="Freepik">Freepik</a> from <a href="https://www.flaticon.com/" title="Flaticon"> www.flaticon.com</a>
